12 :תשובות לסקרים בנוגע לאספרנטו
תוכן
1. מהי אספרנטו?
2. כמה אנשים בעולם יודעים אספרנטו?
3. יש לנו כבר שפה בין-לאומית-אנגלית-האמנם נחוצה לנו שפה חדשה?
4. האם תיתכן שפה חיה בלי עם ובלי טריטוריה לאומית?
5. האם הכוונה היא שאספרנטו תחליף את כל השפות הקיימות?
6. האם הכנסת אספרנטו לשימוש נרחב איננה אוטופיה? הרעיון נראה בלתי ייאמן.
7. כיום אנו חווים עניין הולך וגדל בניבים. האם אין הוא סותר את הרעיון של אספרנטו?
8. האם לא יקרה שכל עם ידבר אספרנטו בצורה שונה, כך שהיא תתפצל?
9. האם אספרנטו היא שפה מלאכותית ולכן לא טבעית?
10. למה בלשנים דגולים מביעים עמדות שליליות ביחס לאספרנטו?
11. האם ניתן להשתמש באספרנטו לדיונים ברמה גבוהה, לשירה ולהבעת רגשות?
12. למה ללמוד אספרנטו? כיצד ניתן להשתמש בה?
אספרנטו היא אמצעי תקשורת יעיל לדוברי שפות שונות.
העולם נעשה יותר ויותר גלובלי. אנשים, כסף וסחורות נעים יותר ויותר בחופשיות. אולם, מאחר שבני האדם מדברים שפות שונות וקשות ללימוד, המחשבות לא יכולות לנוע בחופשיות. אספרנטו היא פתרון המגשר טוב מאוד על המחסומים הלשוניים . הלומד אספרנטו אומר בכך: "אני פתוח לעולם".
2. כמה אנשים בעולם יודעים אספרנטו?
מספיק הרבה כדי שניתן יהיה להרגיש כבר כיום את "טעמה" של תקשורת בין-לאומית אמתית. לצערנו, אין כל אמצעי המאפשר לדעת כמה אנשים מסוגלים לדבר אספרנטו, כמו שלא ניתן לדעת, כמה אנשים מבינים לטינית, או מחוץ לסין, סינית. המספר הוא, כנראה, בין 000 50 לשני מיליונים.בכל מקרה, דוברי השפה רבים מספיק וגרים במקומות רחוקים מספיק, כדי ליצור תרבות בין-לאומית הולכת וגדלה.
3.יש לנו כבר שפה בין-לאומית-אנגלית-האמנם נחוצה לנו שפה חדשה?
תרבויות חדשות יוצרות שפות חדשות. התרבות הבין-לאומית איננה יוצאת דופן.
האנגלית היא שפה נהדרת, בדיוק כמו שכל שפה אחרת נהדרת בתוך תרבותה, אולם האם היא באמת "בין-לאומית"? הנה שלוש נקודות למחשבה:
א) אף אחד מהארגונים הבין-מדינתיים או הבין-ממשלתיים (כאלה הם האו"ם, האיחוד האירופי או האינטרפול) אינו משתמש רק באנגלית, ואותו דבר נכון לגבי שאר הארגונים הבין-לאומיים הבלתי רשמיים. העובדה היא שהאו"ם והאיחוד האירופי נאלצו להגדיל מספר פעמים את מספרן של השפות הרשמיות.
ב) הדעה, שניתן להשתמש באנגלית בכל מקום בעולם היא אשליה. ביקור בדרום אמריקה, אזורים באפריקה שבהם מדברים בין השאר צרפתית, רוסית, סינית וכולי--מראה בבירור, שבאמת מדובר באשלייה, אם מנסים לתקשר עם אנשים מחוץ למלונות הגדולים, חברות התעופה וכדומה. אפילו באירופה לא ניתן להשתמש תכופות באנגלית, וכאשר ניתן, מבחר הנושאים שניתן לדון בהם מוגבל באופן כללי.
ג) יפנים וסינים רבים לומדים בבית הספר אנגלית עשר שנים, אולם רוב התלמידים אינו מסוגל לדבר אותה. ומעט מאוד אירופים יכולים, לאחר לימוד שנמשך שנים רבות, להגיע לרמה של דובר אנגלית מלידה. אספרנטו יכולה, לאחר תקופת לימוד ושימוש קצרה יחסית, להיות שפה שמרגישים בה כמו "בשפה שלך".
4. האם תיתכן שפה חיה בלי עם ובלי טריטוריה לאומית?
כן. מה שבלתי אפשרי זו שפה חיה בלי קהילת אנשים שמשתמשת בה, אוהבת ומטפחת אותה. אולם קהילה כזו יכולה להיות גם לא קהילת עם ולהימצא במקומות שונים על פני הגלובוס. הלטינית הימי-ביינימית היתה שפה חיה בלי עם: פרופסור מקיימבריג', קולון או פראג לימדו אז בלטינית בפריז, וכולם ראה בזה דבר נורמלי. קהילת משתמשי האספרנטו דומה מכמה בחינות לעם, שבו נוטלים חלק אנשים מעמים רבים, ששומרים על זהותם העצמית, אולם מוסיפים לה זהות של "אנושות". ניתן לומר שלאספרנטו יש "עם", שהוא באופן פוטנציאלי כל היקום.
לא צבע העור ולא מנהגי ארוחת הבוקר נותנים לשפה חיים, אלא הרצון לתקשורת. קיומו של רצון זה מוכיח, לדוגמה, האינטרנט, שגדל בשנים האחרונות עד מאוד. התקדמות זו התאפשרה הודות לעובדה שהוסכם שמחשבים ישתמשו באותו קוד, ז"א שפה, כאשר הם מתקשרים ביניהם, בלי קשר האם הם מסוג מקינטוש, חלונות, או יוניקס/לינוקס. התפחות זו היא הרי הגיונית. למה אותו הגיון לא יהיה תקף לאנשים משפות ומתרבויות שונות?
5. האם הכוונה היא שאספרנטו תחליף את כל השפות הקיימות?
לחלוטין לא. אספרנטו היא מעין מגן על זכות הקיום של כל השפות.
אחד היתרונות הגדולים של אספרנטו הוא שהיא לא שפה לאומית, אלא שפה שדוברי שפות שונות משתמשים בה להחלפת דעות או מחשבות, או כדי לבטא את רגשותיהם. אספרנטו, אם כן, אינה מתחרה בשפות מקומיות או לאומיות, אלא להיפך: היא תורמת לסילוק הדיכוי הלשוני שמתקיים בעולם בכמה אופנים.
בנוסף, היכולת להיות בעל קשרים אישיים ישירים עם אנשים מתרבויות אחרות היא ודאי השיטה היעילה ביותר לחוות חוויות ולהתעשר מהשונות האנושית והתרבותית המקיפה אותנו. חוויות כאלה מגדילות לעתים קרובות את הסקרנות והעניין בשפות ובתרבויות אחרות.
רבים מלומדי השפה החלו להרגיש ביטחון עצמי-"כן, אני הרי יכול ללמוד שפה זרה!" ואחדים מהם לומדים אחר כך שפה מקומית או לאומית. אספרנטיסטים רבים מתענינים לא רק באספרנטו, אלא גם בשפות ובתרבויות זרות בכלל.
6. האם הכנסת אספרנטו לשימוש נרחב איננה אוטופיה? הרעיון נראה בלתי ייאמן.
כל התקדמות חשובה ומועילה היא הגשמה של אוטופיות. רק מי שכבר היה מכיר את ההתפתחות העתידית כעת, יכול היה לומר אם משהו הוא אוטופי או לא. אולם מי, נאמר, חזה במאי 1989 את נפילת חומת ברלין והתפרקותה של ברית המועצות? למעשה, אנשים אינם יכולים לחזות נכון את העתיד. בהרבה רומנים של מדע בדיוני, לא היו קורים מצבים קשים, לו היה לדמויות טלפון נייד. דמויות כאלה מקובלות בימינו, אולם הסופרים שתיארו את העתיד, לא חשבו עליהן. האם ההתפתחות הטכנולוגית בעולם איננה "אוטופיה" גדולה שהתגשמה וממשיכה להתגשם?
כיום אספרנטו היא הרבה יותר מאוטופיה. היא הצעה ממשית, תוצאה של 120 שנות שימוש, בכל היבשות ובכל נסיבות החיים.
בעיות התקשורת הלשוניות שאנו נתקלים בהן כיום בנסיבות בין-לאומיות זקוקות מאוד לפתרון. כמה פעמים אנשים חושבים ש"תמיד היו בעיות ותמיד יהיו בעיות", אולם בהיסטוריה נמצא שפע של דוגמות לבעיות שנפתרו. האם יהיה זה בגדר הבלתי ייאמן, שנצליח לפתור גם את הבעיה הזאת?
למעשה, לאספרנטיסטים רבים לא אכפת כלל אם יהיה פעם שימוש נרחב באספרנטו או לא. הם פשוט נהנים מהשפה ומהקהילה העולמית מסביבה, למשל בהתכתבות, נסיעות לחו"ל או במוזיקה.
7. כיום אנו חווים עניין הולך וגדל בניבים. האם אין הוא סותר את הרעיון של אספרנטו?
למרבה הפרדוקס, העניין החדש בניבים מוביל לאותו כיוון שאליו מוליך העניין באספרנטו.
לעתים קרובות מאוד לניבים יש יכולת טובה יותר לבטא רגשות ולתאר יחסים המיוחדים לקהילה מקומית מוגדרת, לעתים קרובות קטנה מאוד. באותו אופן השפה הבין-לאומית אספרנטו מותאמת טוב יותר לבטא את מה שאינו שייך לתרבות של עם או של ניב, אלא משותף לכל בני האדם. המצב האידאלי היה שלכל אדם יהיו שלוש שפות ושלוש זהויות: מקומית, לאומית/אזורית וגלובלית. הניסיון מראה, שהן יכולות לחיות יחד בהרמוניה. תושב קולמר (צרפת) , שמדבר בבית בניב האלזסי של הגרמנית, יודע את השפה הלאומית (צרפתית), ובנוסף לכך משתמש באספרנטו ביחסיו עם העולם, מרגיש את עצמו אלזסי, צרפתי ואזרח העולם בעת ובעונה אחת, וכנראה יש לו חיי תרבות עשירים יותר מאשר צרפתי שיודע רק צרפתית.
8. האם לא יקרה שכל עם ידבר אספרנטו בצורה שונה, כך שהיא תתפצל?
כאשר שפות מתפצלות זה סימן שהעמים או אינם רוצים או אינם יכולים לקיים קשר ביניהם. הלטינית שימשה בשטח נרחב ביותר במשך כמה מאות שנים, שבהן היא נותרה מאוחדת. היא התפצלה לניבים "וילדה" את השפות הלטיניות רק לאחר שהאימפריה הרומית קרסה והקשרים פסקו.
ההתפתחות הטכנולוגית השיבה כבר על השאלה האם יכולה להיות לנו תקשורת הדדית-לווינים, רשתות מחשב, מטוסים, מכוניות... ואספרנטו היא בעצמה ביטוי חזק שאנשים באמת רוצים ביניהם קשר ישיר.
9. האם אספרנטו היא שפה מלאכותית ולכן לא טבעית?
כל שפה היא תוצר של היצירתיות האנושית. דברים ויצירים רבים, שאנו רואים אותם טבעיים-כמו לחם, שושנים, חזירים, כלבים- נובעים למעשה מאותו יישום של יצירתיות אנושית על הטבע.
המבנה הבסיסי של אספרנטו נוצר על-ידי תהליך ברירה וזיכוך של התכונות, שההתפתחות טבעה בשפות "טבעיות" שונות. עקב כך אספרנטו יוצרת אצל דובריה רושם של שפה טבעית לכל דבר. רושם טבעיות זה קיים גם בזכות העובדה, שאספרנטו מכבדת יותר מרוב השפות האחרות את הנטייה הטבעית של המוח האנושי להכליל סמני משמעות לכל השפה. בשפות רבות יש מילה מיוחדת לקונספט "טוב יותר".אולם הילדים דוברי שפות אלה משתמשים תחילה בביטוי בן שתי המלים: "טוב יותר", כי הם מזהים את הסמן "יותר" ב "צעיר יותר", "יפה יותר", "חזק יותר", ומכלילים אותו גם לגבי הרעיון "טוב".רק תיקון מצד ההורים והמורים או הנטייה לחקות את הסובבים הכי טוב גורמת להם להחליף את הצורה הטבעית הזו בצורה התקינה בהתאם לשפה הרלוונטית. יש שפות, שבהן כדי לומר "לקח" לא מיישמים את השיטה המקובלת (למשל הוספה או שינוי של סיומת), אלא משנים תנועה בתוך הפועל. גם במקרה זה מבחינים שילדים או דוברי שפות זרות מיישמים תחילה באופן טבעי את האופן הכללי ליצור עבר, ולא קולטים מיד את הצורה החריגה. קשיים כאלה נפוצים הרבה פחות באספרנטו.
דבר נפלא ביחס "ללידה" של אספרנטו היה שיוזם השפה (א"ל זמנהוף) הצליח ליצור תנאים כדי שהיא תיהפך למשהו חי, אם אנשים שונים יאמצו אותה כדי ליצור הבנה הדדית באופן פרקטי. כך קרה והשימוש הפך את הפרויקט לשפה חיה. מה שזרע רופא עיניים לא מוכר בוורשה בשנת 1887 בצורת חוברת קטנה, לא היה למעשה יותר מזרע. זרע שמצא קרקע נוחה (אנשים, שכמהו לשפה כדי לתקשר בקלות על-אף המחסומים הלשוניים ושבאותה קרקע צמחה בטבעיות לשפה חיה.
על אף "שהזרע" הושלך על ידי אדם אחד, השפה מתפתחת כפי שמתפתחות שפות אחרות, אודות לשימוש בה. אף כי הבסיס ישאר תמיד זהה (הוא הוצג בספר יסודות אספרנטו), בשפה יש כיום הרבה ביטויים ומילים שלא היו בה לפני מאה שנה. ובכן, אספרנטו התעשרה ומוסיפה להתעשר.אחר התפתחות השפה עוקבת ומתעדת אותה האקדמיה ללשון אספרנטו.
10. למה בלשנים דגולים מביעים עמדות שליליות ביחס לאספרנטו?
הבלשנים הם אלה המבינים הכי טוב את הסיבוך של השפות. אולי בדיוק בשל כך, כל-כך הרבה מהם, אנשים בני-סמכא, לא יכולים להאמין, שאספרנטו יכולה לפעול כשפה חיה מלאה, ולכן להיות ראויה לתשומת לב ולמחקר.
שפה היא דבר כל-כך מסובך ועדין, שהופעתה של שפה חיה, אמתית, עשירה המבוססת על פרויקט של צעיר אחד (זמנהוף היה בן 27 כאשר הציג את אספרנטו לאחר עבודה בת למעלה מעשר שנים עליה) היא ענין מאוד לא סביר. באופן טבעי, נוטים להיות ספקנים בעניין.אולם אם בוחנים את המציאות, שמים לב שאספרנטו משמשת לתקשורת בין-לאומית באופן נפלא.
11. האם ניתן להשתמש באספרנטו לדיונים ברמה גבוהה, לשירה ולהבעת רגשות?
כן. שירה נמצאה כבר בחוברת הראשונה על אספרנטו שהופיעה בשנת .1887 קובצי שירה חדשים מופיעים בסדירות, והרבה שירים קלאסיים מפורסמים מתורגמים לאספרנטו.
העובדה הפשוטה שקיימים תרגומים טובים למונדולוגיה של ליבניץ, לסונטות של שייקספיר, לכמה ספרי טין-טין של הרגה, לשר הטבעות של טולקין, לאבן הרעבה של טאגור, ליומנו של משוגע של לו קסון, לתנ"ך, לקוראן, לאנלקטים של קונפוציוס, ומופיעות יצירות שיריות לרוב מוכיחה את התאמתה של השפה לחיבור ספרותי.
בדיון מרוויחים מאוד מהבהירות, יכולת ההבחנה ומהאיכות המופקים ,כאשר הכל יכולים להתבטא ישירות בשפה שבה הם מרגישים שהם שולטים בה הכי טוב, וכאשר המאזינים יכולים להבין את מה שנאמר מיד, מאחר שגם הם מרגישים בשפה "בבית". כך מראים ניסיונות מקיפים שנצברו בקונגרסים העולמיים לאספרנטו, ומהפגישות הבין-לאומיות הרבות, הסמינרים בענייני מדע, אוניברסיטאות הקיץ וכולי--המתרחשים מדי שנה, שם ההוראה, הדיונים ושיחות המסדרון מתקיימים באספרנטו.
ההיסטוריה מסופרת על הרבה אנשים מחלקים שונים של העולם שביטאו את רגשותיהם באמצעות אספרנטו. הן בספרים, בשירים, בפואמות והן בפגישות עם אנשים אחרים. מי שמשתתף בחיים של קהילת האספרנטו, יודע כי ניתן באספרנטו להעליב מישהו אחר, לריב בחריפות, אולם גם להביע הזדהות, השתתפות בסבלו של האחר, כמו את האהבה העמוקה ביותר.
12. למה ללמוד אספרנטו? כיצד ניתן להשתמש בה?
אם אתם מתעניינים באספרנטו והייתם מעונינים לדעת עליה יותר, נא בקרו ב http://lernu.net/enkonduko, שם תמצאו כמה תשובות לשאלות "למה ללמוד אספרנטו?", "כיצד להשתמש בשפה" וכדומה.